עמוד הבית חוק ומשפטחוק זכויות מבצעים ומשדרים 1984

חוק זכויות מבצעים ומשדרים 1984

13.06.2012

"אשכולות" הביאה את חוק זכויות מבצעים לחקיקה בשנת 1984. היה זה השלב הראשון במאבקה הארוך של "אשכולות" בשם האמנים המבצעים בישראל על זכויותיהם.

כפועל יוצא מכך, החלה "אשכולות" לגבות כספי תמלוגים מתחנות הרדיו והטלוויזיה השונות בארץ.

"אשכולות"המשיכה במאבקה למען שיפור זכויותיהם של האמנים המבצעים בישראל ובאפריל 1996 זכתה להישג משמעותי נוסף עם תיקוני החקיקה אשר אושרו ע"י הכנסת.

תיקוני החקיקה משנת 1996 עיגנו לראשונה בחוק את זכותם של המבצעים לקבלת תמלוג ראוי על השמעה או הצגה של ביצועם.

בנוסף, קבעו תיקוני החקיקה כי אמני ישראל זכאים לתמלוגים על השמעות או הצגות של ביצועיהם במקומות פומביים, כגון: רשויות מקומיות, אולמות שמחה, בתי קפה ומסעדות, בתי מלון וכד'.

בתיקוני החקיקה 96 הוכרה גם זכותו המוסרית של האמן על ביצועיו. כלומר - שמו של האמן חייב להיות מוזכר, הן בביצוע הקולי והן בביצוע האודיו-ויזואלי שלו. כמו כן, אסור לעוות את הביצוע שלו באופן שעלול לפגוע בטיב אמנותו.

זמן קצר לאחר אישור תיקוני החקיקה הללו, התקבל בישראל חוק גמול קלטות [הקלטות הריקות] הקיים כבר במרבית הארצות הנאורות. אלא שהחוק בישראל שונה מהחוק בארצות אלה בכך שיש בו סעיפים הפוגעים בזכויות הבסיסיות של המבצעים.

אולם העיקר עוד לפנינו - יש להתאים את החוק לעידן הדיגיטלי ומיד! המציאות שינתה פניה.

חזרה לראש העמוד